"התיירות טובה לישראל? תלוי את מי שואלים" . מאת כפיר שורץ, שותף בחברת אהלן אולימפוס בע"מ

 

מדינת ישראל התברכה באוצרות תיירותיים האמורים להוות גאווה לאומית. מוזיאונים מגוונים, אתרים מהקדושים ביותר לכל הדתות, שמורות טבע ואתרים ארכיאולוגיים וגיאולוגיים מטופחים בעלי חשיבות עצומה, מדבר מדהים ומגוון, מכתשים,  ים המלח,שלל תרבויות ודתות, חקלאות ותעשייה מהמתקדמות בעולם....כל אחד ואחד מדוגמאות אלו הינו בעל פוטנציאל תיירותי עצום. מה עוד נוכל לבקש? קיבלנו הכל....כעת הכל בידינו.

 

בנוסף לשלל האתרים, תרבויות ותשתיות, התברכנו כמדינה צעירה ממורי דרך דוברי שלל שפות זרות ברמה של שפת אם ובעלי ידע עצום ורמה גבוהה במיוחד.

 

אם כן, מה גורם לה למדינת ישראל לפגר אחרי מדינות שכנות ובכלל, מדינות שבהן ההיצע לתייר קטן בהרבה על אף ששטחן גדול משלנו?. כיצד נסביר את העובדה שמדינות שהינן פחות אטרקטיביות נהנות מכמויות גדולות יותר של תיירים? האם הסיבה היא התקשורת הבינ"ל? אנטישמיות? סיבות שחונכנו תמיד לתלות בהן את האשמה .... חברים, חברות... אני מרים את הכפפה, לנסיבות שצויינו יש חלק פעוט בעניין.

 

כשותף בחברה העוסקת בהבאת תיירים ארצה, אני נתקל פעם אחר פעם בחומות של חוסר אכפתיות ואדישות מצד נותני שירות ממשלתיים שאת חלקם גם אני לא אציין ע"מ שלא יפגעו בפעילות החברה בה אני שותף..

 

כאיש תיירות נכנסת, אני מודה ומתוודה שלא אחת אני חש כאילו נותני השרות מטעם הממשלה, אותם אני ושכמותי מפרנסים בעבודה קשה סביב השעון, רואים בי וחמור מכך בתייר כאוייב שלהם...

 

להלן דוגמאות שאעז לציין:

 

-         רשות שדות התעופה – גוף ממשלתי זה המסונף למשרד התחבורה שולט ללא עוררין (וללא תודעת שרות בחלק מהמקרים) במסופי הגבול היבשתיים (ולא רק בשדות התעופה כמקובל לחשוב), מסופי הגבול היבשתיים עם ירדן פועלים בשעות לא רציונליות לנוכח כמות התיירים הגבוהה הפוקדת אותם. כל בקשותינו להאריך את זמני פתיחת המסופים – נשללת על הסף! דוגמאות:

1)       מסוף גשר אלנבי המרוחק 20 דקות מירושלים ומרחק זהה מעמאן בירת ירדן נסגר לתיירים בשעה 15:00 לכל המאוחר...קבוצות נאלצות להרחיק עד מעבר הגבול נהר הירדן לשם חצייה בין המדינות מעבר לשעה זו. הצוות במסוף זה לרוב אינו נעים לתייר ולנו מפעילי התיירות הנכנסת.

2)      במעבר הגבול נהר הירדן המעבר בין ישראל לירדן ולהפך לאחר סיום ביקורת הדרכונים מתאפשר באמצעות אוטובוס מיוחד ובעלות נוספת. לעיתים התייר נאלץ לשבת באוטובוס כשעה וחצי במטרה ליסוע מרחק של כ-400 מטר. שימוש ברכבים קטנים יותר שיתמלאו במהרה היה יכול לחסוך שעות סבל של תיירים בגבול זה.  מעבר הגבול נהר הירדן פתוח עד השעה 22:00 באמצ"ש אך באופן משונה מקבל תיירים רק עד השעה 21:00 (הייתכן שבנק למשל יפעל עד 13:00 אך לא יאפשר כניסת לקוחות לאחר 12:00???)...מנהל מסוף גבול זה העז לא לקבל קבוצה בת 41 רוסים של חברתי ביום 4 מאי 2008 שהיו אמורים להגיע למסוף בשה 21:20, למרות הודעה מוקדמת שקיבל מאיתנו...להלן מכתב מטעמי בנושא

3)      מעבר הגבול יצחק רבין (ידוע בכינוי ערבה) – מעבר גבול קואופרטיבי למפעילי התיירות הנכנסת במישור הבינאישי, יחד עם זאת לפני כשנתיים, נוכח תנועת תיירים דלה צומצמו שעות הפעילות שלו והוא נסגר בשעה 20:00... נוכח התגברות משמעותית בתנועת תיירים במסוף, נסיונות להאריך את שעות הפעילות נדחו (יצויין לטובה כי במקרים בהם קבוצה מתעכבת מסיבות שונות, הם תמיד ממתינים בסבלנות ואכפתיות...)

4)      מעבר גבול טאבה – מעבר זה פועל 24 שעות ביממה (מזל שכך...), הערותיי לגבי מעבר זה תחת מכס ו – ביקורת גבולות.

 

-         מכס – ע"פ חוק, חובה לדווח על הכנסת מזומנים בסכום שמעל 80,000 ש"ח... למרות סעיף זה, חברות העוסקות בטיולי יום מגבול טאבה, נתקלות בקשיים בהעברת מזומנים ממצרים ע"י פקידי המכס. תייר או אזרח מן המניין יוכל להיכנס ללא בידוק עם סכום נמוך מהחייב דיווח...אך לא איש תיירות. אנו נאלצים לדווח, לעבור את חוויית החיפוש (כולל הורדת נעלים)  ולהיחקר גם כשאנו מכניסים ארצה מטאבה סכומים של 7000$...תוך אזהרות הכוללות "חוק הלבנת הון" וכו'...

 

-         משטרת הגבולות – פה זה כבר ממש עניין של מזל... יש את השוטרת הטובה ויש את השוטרת הרעה... הבעיה כשיש משמרת שלמה שכולה "שוטרות רעות"... קבוצות מעוכבות שעות בעקבות שם החשוד כמוסלמי או בעקבות חותמת של מדינות ערב מלפני 5 שנים בדרכון, תיירים נשאלים שלל שאלות חסרות תוכן והיגיון... מרבית השוטרות אינן מחייכות לתייר ומקרינות לו יחס כאילו הוא פשוט מטרד עבורן. שוטרות שאינן בקיאות בנהלי האשרות של משרד הפנים (שזו חידה בפני עצמה....) מעכבות קבוצות בשל חוסר ידע (למשל התעקשות על ויזה מקורית באשרה לביקור יום המבוססת על אשרה מפוקססת....). חמור מהכל, חוסר חמור בבקריות... יש מקרים בהם קבוצות (בדגש על מעברי טאבה ואלנבי), מעבירות 4-5 שעות בתור לביקורת הדרכונים... כולם יודעים....כולם שותקים!

 

-         משרד התיירות – בסך הכל משרד זה קואופרטיבי למפעילי התיירות הנכנסת. הבעיה האמיתית הינה אי פיקוח מספיק בשני דגשים: האחד הדרכה ע"י "חאפרים" שאינן מורי דרך מורשים והשניה העדר פיקוח על מלונות והיעדר "קיטלוג" מלונות. כך לא אחת אופרטור אחד מתמחר תוכנית לישראל כ-4* אך משתמש במלונות הראויים להיות 3* ולהפך...חייבים למצוא דרך בה נוכל לתת הצעות ע"פ רמת מלון שנקבעה ע"י גורם כלשהוא שאינו המלון עצמו או הסוכן עצמו... באופן אישי הייתי מצפה ממשרד התיירות בטרם יעסוק בהפקת והפצת פוסטרים של נערות בביקיני בחופי ישראל לפתור את הנקודות שהעליתי במסמך זה.

 

-         חנויות (תיירות הקניות) גורם שאינו ממשלתי אך אינו מוסיף לנו כבוד. תמוה למצוא רשימת חנויות "מומלצות ע"י משרד התיירות" כשהמחירים שבהן מנופחים וכוללים 30% ויותר עמלות לסוכן, לנהג ולמדריך..כיצד מחיר הכולל 35% לפני הרווח של החנות יכול לזכות חנות בתעודת הכשרות של משרד התיירות???

 

כותרת מכתבי "התיירות טובה לישראל? תלוי את מי שואלים."... מקבלת מימד חדש לאחר קריאת שורותיי אלו.

 

תמיד נמצא את אלו המטילים את האשמה / אחריות על האנטישמיות, על התקשורת הבינ"ל, על החרם הערבי ומה לא... אכן גם להם יש חלק אך החלק שלנו (ושל גורמים ממשלתיים הקשורים בתיירות) גדול בהרבה

 

שינוי מהותי בתפיסה של נותני השרות שציינתי (ואלו שלא העזתי לציין...) יוביל ללא ספק לעלייה נוספת לא רק במספר המבקרים בארץ אלא במיוחד לעלייה בשביעות הרצון ולשיפור התדמית שלנו ושל המדינה כמדינה שכדאי ונחמד לבקר בה.

 

kfir@ahalan.co.il